פייפאל מפיקה הכנסות לא רק מעמלות על העברת תשלומים בין קונה למוכר או בין אדם לאדם (P2P). על כן היא מדווחת על הכנסותיה בשתי שורות, כאשר השורה השניה כוללת למשל ריבית על הלוואות לעסקים. הנה שתי השורות כפי שהן מופיעות ב- 10-K הראשון של פייפאל כחברה ציבורית:
אנחנו מתעניינים בשורה הראשונה שהיא הכנסות מעמלת התיווך בעסקות (ובהעברות כספים ב-P2P). כמקובל בחברות תיווך, פייפאל נותנת גילוי לסך התשלומים שעברו דרכה בתקופת הדיווח -- “Total Payment Volume” or “TPV”. כאשר מחלקים את ההכנסות GAAP מעמלות ב-TPV מקבלים את ה- take rate הממוצע ברבעון:
הירידה בטייק רייט הייתה צפויה כבר ב-2014. כחטיבה ב-eBay, העסקים שעבדו עם פייפאל היו קטנים ונטולי כושר מיקוח. הצמיחה של פייפאל הייתה אמורה לבוא מגיוס עסקים גדולים בעלי כושר מיקוח. יש להניח שנטפליקס, ספוטיפיי ו-UBER משלמות לפייפאל גרושים ספורים מעל העמלות שפייפאל משלמת לחברות כרטיסי האשראי של צרכני השרותים אלה, שבחרו לשלם באמצעות פייפאל. בשנים יותר מאוחרות הירידה היא כתוצאה מגידול בשיעור העברות ותשלומים P2P, שעליהם העמלות נמוכות במיוחד.
לכן, כבר מראשית דרכה כחברה ציבורית, מוקד העניין היה בצמיחת ה-TPV, והוא אכן צמח בלי עין הרע. שלושה גורמים עשויים להצמיח את ה-TPV של פייפאל:
פייפאל נותנת גילוי (רבעוני ושנתי) למספר משתמשים פעילים (בסוף התקופה) ולכמות עסקות תשלום בתקופה. הנה למשל, הגילוי בדוח שנת 2015:
כיוון, שהיא מגדירה "משתמש פעיל" כמי שהיה מעורב לפחות בתשלום אחד ב-12 החודשים המסתיימים בסוף התקופה, בדוח שנתי השורה השלישית שווה לשורה השנייה חלק השורה הראשונה. בדוחות אנליסטים שקראתי בסביבות 2015 או 2016 צוין כי:
- צמיחה ב-TPV לא תגיע מגידול בממוצע התשלום בעסקה (TPV חלקי כמות עסקות) משום ש-$60 בפייפאל שווה בערך לתשלום הממוצע בכרטיסי אשראי רגילים.
- ה-TPV יהנה מגידול "טבעי" במספר המשתמשים הפעילים (tailwind), כי יותר ויותר אנשים צפויים לקנות יותר ויותר מוצרים ושרותים באינטרנט ...
- וכי ה-TPV יכול לנסוק מעלה מעלה כי "כמות העסקות למשתמש פעיל" בפייפאל נמוכה משמעותית בהשוואה לפרמטר הנ"ל בכרטיסי אשראי וכרטיסי דביט. למשל, אם נתרגם את ה-27.5 לשנת 2015 לחודש, נקבל כ-2.3 עסקות בחודש לעומת כ-4 בויזה אשראי ו-6 בכרטיס דביט (התמונה הבאה מדוח אנליסט של וויליאם בלייר בשלהי 2015):
בשנת 2015, פלטפורמות ה-P2P של פייפאל, Venmo, שכיום היא אפליקציה פופולרית, ו-Xoom (המשמשת להעברת כספים בין גבולות בשימוש עובדים זרים, שפייפאל רכשה בנובמבר 2015) היו רק בראשית דרכם -- כך שהתשלומים הין בין צרכנים לבין עסקים, שאותם מכנה פייפאל Merchants.
אם זו הפגישה הראשונה שלכם עם דוחות פייפאל, יש סיכוי לא קטן כי אתם חושבים שהמספר 179 מיליון Active customer accounts, ליום 31.12.2015 מתייחס לצרכנים, ובהתאם Payment transactions per active account מתייחס למספר הפעמים שצרכן מגהץ וירטואלית את פייפאל -- ומכאן ההשוואה לפעילות ממוצעת של צרכן בויזה ומסטרקארד. אבל לא. בדוח השנתי מסופר כך על ה-179 מיליון לקוחות פעילים:
אישית, אני חושב שמן הראוי היה לפתוח שתי שורות פעילים, אחת לעסקים פעילים ואחת לצרכנים שאינם עסקים (בפלטפורמות P2P יש מן הסתם חשבונות שהם גם צרכן וגם עסק). בלי קשר לכך ששורה אחת מבלבלת, כאמור, ובלי קשר לזה שלסכום של 'עסקים+צרכנים' אין ממש משמעות כלכלית -- כדי להתרשם מאפקט הרשת הצולב במודל העסקי צריך להציג בפני הקורא את שני המספרים בנפרד.
בהתאם, ה-27.5 המדווחים כ- Payment transactions per active account לשנת 2015 היא הערכת חסר למספר הגיהוצים הוירטואלים של צרכן, כי מחלקים את מספר הגיהוצים ב-179 במקום ב-166. יחד עם זאת, זו הטיה קטנה -- שב-2015 לא שינתה תובנות. וכיום, על אף מגבולותיה, Payment transactions per active account היא סבבה של engagement metric.
מכאן והלאה נביט בנתוני רבעון ראשון בארבע השנים האחרונות -- כדי שנוכל לדון בהשפעות הקורונה על הפעילות ב-Q1/20 ובאפריל.
הנה מספרי ה"חשבונות פעילים" (מיליונים; בשנת 2020, ללא צרכנים פעילים באפליקציית Honey, שנרכשה בינואר ואינה פלטפורמת תשלומים):
והנה מספרי ה-TPV (מיליארדים):
הגידול בשיעור תשלומי P2P מסך התשלומים גורם לירידה בממוצע take rate. לירידה אין משמעות של "הרעה", כי פעילות P2P היא תוספתית לפעילות המסורתית של תשלום צרכן לעסק.
ואלה מספרי ה"עסקות לחשבון פעיל" ב-12 החודשים המסתיימים ב-31 במרץ, כפי שמביאה פייפאל בדוחות הרבעונים (בשנת 2020, המכנה לא כולל את הפעילים באפליקציית Honey, שנרכשה בינואר ואינה פלטפורמת תשלומים):
במצגת מיום ה-6 במאי (כאן), התייחסה פייפאל להשפעות הקורונה. הנה כמה מהן.
-א-
כצפוי, הקורונה הגדילה את מספר החשבונות הפעילים. לפני שנראה את המספרים, כדאי לזכור כי משתמש פעיל הוא מי שהיה מעורב בתשלום ב-12 חודשים אחרונים. מי שמשלם בהוראת קבע לנטפליקס או ספוטיפיי או NYT יישאר מן הסתם "פעיל" הרבה מאד שנים. גם מי שחיבר את פייפאל ל-UBER או שרות משלוחי מזון יישאר פעיל הרבה מאד שנים. הקיצור, כפי שפייפאל מגדירה "פעיל", ניתן לשער כי שיעורי הנטישה נמוכים מאד והגידול נטו בפעילים קרוב מאד לגידול ברוטו. הגדרת "פעיל" ביחס לשנה שלמה פוגעת באינפורמטיביות של המדד הזה ושל מדד ה-engagement.
היה עדיף -- מנוקדת מבט ציבור המשקיעים הצמא למידע רלבנטי -- להגדיר משתמש פעיל ביחס לרבעון.
בסוף ינואר, הנהלת החברה פרסמה תחזית לגידול נטו של 35 מיליון פעילים בשנת 2020:
ביחס לצפי של כ-3 מיליון תוספת נטו של פעילים לחודש, נתרשם מהשפעת הקורונה:
חוץ מגידול בצריכת שרותים בתוך הבית (כגון נטפליקס), הגידול נובע מהזמנות אוכל ואופנה. הגידול מהסוג האחרון נובע מכך שחנויות "פיזיות" היו סגורות ואנשים שקודם נמנעו מקניות באינטרנט החלו לקנות באינטרנט. אבל לא רק, אמזון, שלא מקבלת פייפאל מהסוג הרגיל, לא עמדה בביקושים למוצרים מסוימים באפריל, כך שלקוחות קבועים של אמזון ביצעו רכישות באתרים אחרים שכן מקבלים תשלום בפייפאל הרגיל.
-ב-
אז נתקעת בבית ונוכחת לדעת כי נטפליקס מקבלת פייפאל, ש-NYT מקבלת, שחברת משלוחי המזון מקבלת, שהסופרמרקט מקבל וכד'. אז לא רק שפתחת חשבון פייפאל ... גם השתמת בו מספר פעמים. עדות לכך, שמדד "עסקות למשתמש פעיל" לא ממש אינפורמטיבי, היא התגאות החברה בכך שמצטרפי קורונה החדשים "פעילים" הרבה מעבר לממוצע:
השאלה המתבקשת, מה יקרה שהחיים יחזרו למסלולם, האם המצטרפים החדשים ימשיכו לעשות שימוש תכוף בפייפאל? אולי הם יחזרו לקנות אוכל ובגדים בחנויות רחוב (או בקניונים) אולי יצמצמו בשרותי סטרימינג ומשחקי ווידאו. הנה הקטע בשיחת הועידה:
... I appreciate all the additional disclosure. When you look at the profile of the new users that you've seen added to the platform in April... And I realize this isn't a fair question, but how do you see them staying engaged on the platform beyond the current crisis?
Dan Schulman -- President and Chief Executive Officer
When we look at engagement and this is a really important question you asked about cohorts in here. What we really look at and our best indicator of lifetime value as well as propensity to stay with us and not to churn is what we call our 10-day adoption rate, and that is within the first 10 days of somebody signing on that they do three or more transactions with PayPal, three or more.
But our view is, we think we are hitting a tipping point across the world where people are seeing just how simple and easy it is to use digital payments to pay for services. This isn't a matter of when to shelter-in-place restrictions start to drop, because this is about health, this is about people not wanting to be in-stores, not wanting to shop. In fact, there is one survey after another that shows that people are more inclined now to do online than to go back in-store.
One last thing, we track transactions in TPV by country and by state. And so we see where countries have like Germany or Austria where they've released some of these restrictions over the past two to three weeks and we see no meaningful difference in the amount of usage further or might be ever significantly elevated levels 2 times to 3 times that of pre-COVID. So I hope that's helpful and giving you color.
לפי תגובת המניה למידע ששחררה פייפאל ב-6 במאי, נראה שהשוק מסכים, לעת עתה, עם דן שהקורונה הקפיצה את היקף הצריכה באמצעות האינטרנט באופן קבוע -- והרוח הגבית הזו תניף את רווחי פייפאל תקופה ארוכה מאד.
-ג-
בין ההשפעות השליליות של הקורונה על הפעילות ב-Q1/2020 -- שנראה שהשוק מחשיבן לחד-פעמיות -- ירידה משמעותית בקצב הגידול במספר העסקות, כתוצאה מירידה בתיירות, בנסיעות עסקיות, בנסיעות ב-UBER, ומביטול הופעות ואירועים שמוכרים להם כרטיסים באינטרנט:
שורה תחתונה:
פוסט זה משויך לקטגוריה "מודל עסקי ומדדי מפתח תפעוליים".
תגיות לפוסט זה: פייפאל PYPL |