Cover Image

מלרן חייבת להסביר את ההתרחשויות בתיק הממסרים הדחויים

מניית מלרן כמעט ולא הגיבה לפרסום דוחות הרבעון השני בשלהי אוגוסט, אבל שבוע לאחר הפרסום התברר כי היא נסחרת במכפיל הון של 0.55 בלבד, וזאת בהשוואה ל-0.75 שבוע לאחר פרסום דוחות הרבעון הראשון ובהשוואה ל-1.12 בשבוע שלאחר דוחות הרבעון השלישי לשנת 2022:

כפי שניתן לראות בטבלת לעיל, מכפיל הון של 0.55 בתחילת ספטמבר 2023 (המחושב על בסיס יתרת הון במאזן סוף יוני) היה נמוך משמעותית ממכפילי הון של חברות אשראי חוץ בנקאי אחרות, עם שווי שוק בין 150 ל-400 מיליון ש"ח, שפעילותן המסורתית היא העמדת אשראי כנגד קבלת ממסרים דחויים שנכתבו על ידי צדדים שלישיים. כך למשל, אס אר קורד, שוהם ביזנס ויעקב פיננסים נסחרו במכפיל הון גבוה מ-1.

נהוג לומר, כי שוק המעניק לחברה שעיסוקה המרכזי הוא מתן אשראי מכפיל הון הנמוך משמעותית מ-1 הינו שוק המאמין כי הערך החשבונאי של תיק האשראי נמוך משמעותית משוויו הכלכלי, אם משום שבדוחות הכספיים לא בוצעה הפרשה מספקת להפסדי אשראי, או אם משום שכללי החשבונאות אינם מאפשרים להכיר עדיין במלוא הפסדי האשראי שצופה השוק.

מעניין על כן לרחרח במידע אודות איכות תיק האשראי של מלרן בדוחות הרבעון השני, כדי לבדוק מה מציק לשוק. >>>המשיכו לקרוא>>>

Cover Image

האם אובססיה לפרטנות בפיקוח על הבנקים פוגמת באיכות CECL ישראלי?

עמוד שלם, או קרוב לעמוד שלם, אני כבר לא כל כך זוכר, הקדיש כלכליסט לסיקור תוצאות הרבעון הראשון 2023 של בנק לאומי. אבל יותר מכל המדווח באותה כתבה, עניין אותי במיוחד המשפט שהביא את הסברי הבנק אודות השינוי "בהפרשות להפסדי אשראי":

הסברי הבנק ניתנו אם כך במונחים של "הפרשה קבוצתית מול "הפרשה פרטנית": חשבתי לעצמי: מתי בפעם האחרונה דיווח בלומברג, או וול סטריט ג'ורנל, אודות "הפרשה פרטנית" להפסדי אשראי בבנק אמריקאי?

ועניתי: לפני שנים רבות, אם בכלל. גם אם, היפותטית, המדיה הכלכלית האמריקאית הייתה סבורה כי לצרכניה יש עניין במעללי ההפרשה הקבוצתית ובהרפתקאות ההפרשה הפרטנית, היא הייתה מתקשה למצוא נתונים אודותיהם בדוחות כספיים, הערוכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בארה"ב.

זאת משום שמאז שנת 2020, תקני החשבונאות בארה"ב, כמו גם הרגולטרים הרלבנטים, אינם דורשים מבנקים לתת גילוי בדוחות הכספיים ליתרת ההפרשה להפסדי אשראי שחושבה על בסיס פרטני וליתרת ההפרשה שחושבה על בסיס קבוצתי. הגילוי הזה נדרש רק עד דוחות שנת 2019. אז הבנקים גם נדרשו לתת גילוי ליתרת האשראי לציבור שבגינה חושבה הפרשה להפסדי אשראי על בסיס פרטני וליתרת האשראי לציבור שבגינה חושבה הפרשה על בסיס קבוצתי. גם הדרישה הזו בוטלה ביום 1.1.2020, עם אימוץ תקן חשבונאי חדש, ששמו הרשמי הוא 326 ASC ושם החיבה שלו הוא CECL.

בישראל, החל מיום 1.1.22, הפיקוח על הבנקים מחייב את הבנקים הסרים למרותו לציית לתקן CECL האמריקאי. כך למשל, הבנק הבינלאומי (כמו בנקים אחרים) ציין בדוחות רבעון ראשון 2022, כי:

"החל מיום 1 בינואר 2022, מיישם הבנק את כללי החשבונאות המקובלים בבנקים בארה"ב [] בנושא הפרשה להפסדי אשראי צפויים (CECL) [] כמפורט בנושא 326 בקודיפיקציה (ASC 326)...".

אם הבינלאומי מציית לתקן CECL האמריקאי, מדוע, בניגוד מוחלט לבנקים אמריקאיים, הוא (כמו בנק לאומי) עושה עניין גדול מהאבחנה בין הפרטני לקבוצתי. >>>המשיכו לקרוא>>>

Cover Image

לקח שנה לשכנע אותן, אבל עכשין PWC ופנינסולה מודות בטעות (מהותית מאד לדעתי) בארבע דוחות שנתיים מבוקרים

בדוחות המבוקרים שלה לשנת 2020 ולשנת 2021, פנינסולה פילחה את יתרת הברוטו של תיק האשראי ואת יתרת ההפרשה להפסדי אשראי, כדלהלן:

ב-1 בפברואר 2022, כתבתי לפנינסולה, במסגרת סקירת דוחות שלה עובר לרבעון שלישי 2021, כי המספרים האלה אינם נותנים את הגילוי הנדרש ב-IFRS אודות יתרת הברוטו של התיק ויתרת ההפרשה להפסדי אשראי. פנינסולה ענתה כי PWC סבורה שבסקירה "נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורש הבנת הגילוי הנדרש בנושא". חה, חה, חה.

לאחר פרסום דוח 2021 שלה (שהוכנסו בו שינויים לאור הסקירה הראשונה), שלחתי לה סקירה נוספת (של דוח 2021), הטוענת שוב להיעדר ציות לדרישות גילוי מהותיות ב-IFRS. ושוב היא ענתה כי מבחינתה של PWC הכול טוב, והבעיה היא "מסקנות שגויות ומוטות" של עבדכם הנאמן. חה חה חה.

תוך כדי, הבנתי כי היהירות של פנינסולה ו-PWC נובעת מאישור דפקטו שנתנה רשות ניירות ערך למודל "השגוי" של PWC ושל פנינסולה. על האישור המשתמע שנתנה הרשות למודל השגוי כתבתי כאן.

הבנתי אז כי כדי שחברות כמו פנינסולה יתחילו לציית לדרישות הגילוי ב-IFRS, צריך לשכנע את רשות ניירות ערך כי היא טועה בהבנת התקן -- טעות שבאה לידי ביטוי בהחלטת אכיפה שגויה ובאישור תשקיפי IPO, כגון של מלרן ומיכמן.

אז כתבתי מכתב לרשות. בעקבות המכתב, פרסמה הרשות עמדת סגל מתוקנת, שבעקבותיה פנינסולה חדלה מפרסום טבלאות נתונים מהסוג המוצג לעיל, שעיטרו את הדוחות השנתיים המבוקרים שלה לשנים 2018 עד 2020 שאין להן קשר למודל הדיווח התלת שלבי של ה-IFRS. ובמקום הטבלה מהסוג ההזוי לעיל, הכניסה פנינסולה לדוח השנתי טבלת נתונים המצייתת לדרישות הגילוי ב-IFRS, בדיוק כפי שהצעתי לה לעשות בדוח הסקירה הראשון מפברואר 2022:

פנינסולה אינה החברה היחידה, שבעקבות עמדת הרשות החדשה (שבאה בעקבות המכתב שלי לרשות, שהחלה לציית בדוח 2022, באחור של 4 שנים יותר, לדרישות גילוי בסיסיות ב-IFRS. כתבתי על זה טור לביזפורטל היום. >>>המשיכו לקרוא>>>

Cover Image

לתיקון חרישי שביצעה מימון ישיר לדוחות 2021 השפעה משמעותית על מדדים פיננסיים שבוחנת מידרוג

כשעיינתי בתשקיף ה-IPO של מימון ישיר, לפני שנתיים, הבחנתי בהערת שוליים מסקרנת בדוח דירוג של מידרוג (שנכלל בתשקיף משום שבמסגרתו נרשמה סדרת אג"ח למסחר):

משהו בדוחות הכספיים של מימון ישיר כנראה הציק למידרוג, אז היא שאלה איזושהי שאלה את סמנכ"ל הכספים, ותשובתו ניתנה בהערת השוליים.

לא התעמקתי בזמנו בעניין זה, אבל היה לי די ברור שקיים קשר בין הערת השוליים הנ"ל לבין מדיניות המחיקות שמימון תיארה בתשקיף. לכל מי שמכיר קצת את IFRS9, היה צריך להיות שזו מדיניות העומדת בסתירה בוטה להוראות תקן החשבונאות. >>>המשיכו לקרוא>>>

Cover Image

שש הערות על ההרפתקה האמריקאית של מלרן בעקבות דוח הרבעון השלישי


1 - מחיקת מוניטין

בספטמבר טענתי כאן כי מלרן שכחה להכיר ברבעון רביעי 2021 בהוצאה של כ-7.4 מיליון ש"ח, בקשר עם רכישת פעילות למתן הלוואות לרכישת רכב בארה"ב בנובמבר 2021.

מבחינה כמותית, הוצאה זו מהותית ביחס לתוצאות הרבעון הרביעי, והכלל החשבונאי המורה על רישומה ברור לחלוטין ולא ניתן לפרשנות,

יחד עם זאת, כפי שהסברתי שם, מדובר בהוצאה שלא רק שאינה תזרימית היא גם אינה כלכלית. בהתאם, חברות מעבר לים נוהגות לנטרל, ובצדק, הוצאה מסוג זה בדיווחי הנונ-גאאפ שלהן.

אבל מלרן, במקום להכיר בהוצאה של 7.4 מיליון ש"ח ברבעון רביעי 2021, כנדרש ב-IFRS, ולהציע למשקיעים לנטרלה מהרווח, הגדילה את הנכס מוניטין, כך שלכאורה במאזן 31.12.21 המוניטין נופח ב-7.4 מיליון ש"ח.

בדוחות הרבעון השלישי 2022, שפרסמה בנובמבר, מחקה מלרן סך של כ-24 מיליון ש"ח מיתרת המוניטין שהוכר בקשר עם עם רכישת הפעילות בארה"ב. זאת, מבלי להודות בטעות האמורה בדוחות הרבעון הרביעי 2021 שניפחה את יתרת המוניטין גם ברבעון הראשון והשני לשנת 2022.

לי נראה כי מחיקת המוניטין בסך של כ-24 מיליון ש"ח כוללת בתוכה את ה-7.4 מיליון ש"ח שנוספו בטעות למוניטין ברבעון הרביעי 2021. כלומר, בתכלס, מלרן רשמה בדוחות הרבעון השלישי 2022 את ההוצאה שהיא שכחה לרשום ברבעון רביעי 2021. >>>המשיכו לקרוא>>>

Cover Image

מגזר הלוואות לרכב בארה"ב של מלרן -- הפרשה להפסדי אשראי שאינה עושה הגיון & אי מתן גילוי למדיניות חשבונאית בקשר עם עיקול רכבים ומחיקות

שיעור ההפרשה להפסדי אשראי בגין הלוואות שסיכון האשראי שלהן עלה משמעותית נמוך משיעור ההפרשה על הלוואות שאינן בפיגור. מקורו של חוסר הגיון זה עשוי להיות תשקיף ה-IPO, שרשות ניירות ערך כשלה בעליל בבדיקתו. >>>המשיכו לקרוא>>>

Cover Image

מלרן -- נראה לי כי היא ניפחה את הנכס מוניטין במקום להכיר בהוצאה חד-פעמית

קיימות אינדיקציות כי בדוחות מלרן נפלה טעות חשבונאית מהותית בקשר עם רכישת פעילות אמריקאית בתחום הלוואות לרכישת רכבים משומשים. על דירקטוריון מלרן לשקול בכובד ראש את הצורך בתיקון דוחות, כדי להכיר בהוצאה של 7.4 מיליון ש"ח בדוח שנת 2021 כנגד הקטנת הנכס מוניטין. >>>המשיכו לקרוא>>>

Cover Image

גילוי בציר מחיקות של affirm ה-BNPL-ית מתגלה כמידע שימושי

גרסה של פוסט זה פורסמה בשבוע שעבר בביזפורטל.

בפברואר אשתקד, כשמחירה עמד על כ-$100, העניק האנליסט James Faucette ממורגן סטנלי המלצת קנייה, עם מחיר יעד של $142, למנייתה של Affirm, חברה "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (בקיצור, BNPL), המעניקה אשראי צרכני במעמד הקנייה.

פוסט תימחר את המניה לפי מכפיל מכירות, דבר שהרתיח את האנליסט Vincent Caintic מבית ההשקעות Stephens. בדוח תחילת סיקור שהוציא, עם המלצת מכירה, הוא כתב כי מרבית האנליסטים המסקרים את אפירם כלל אינם מסקרים חברות למתן אשראי, שמחזיקות את האשראי המוענק על גבי המאזן. בצעד יוצא דופן, קיינטיק נקב בשמות של האנליסטים האלה. פוסט ממורגן סטנלי היה ביניהם.

קיינטיק הסביר כי זו טעות לתמחר את Affirm לפי מכפיל מכירות, משום >>>המשיכו לקרוא>>>

Cover Image

כיצד הפך הפיקוח על הבנקים תקן אמריקני טוב לתקן צפון קוריאני רע?

גרסה של פוסט זה פורסמה בשבוע שעבר בביזפורטל.

לפני כארבע שנים, בחודש מרץ 2018, הוציא הפיקוח על הבנקים מכתב לתאגידים הבנקאיים, שבו הודיע, כי "במסגרת המעבר של הדיווח הכספי של תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי בישראל לאימוץ מלא של כללי החשבונאות המקובלים בבנקים בארה"ב… החל מיום 1.1.2021… על התאגידים הבנקאיים להיערך ליישום עדכונים שחלו בכללים אלה בשנים האחרונות…"

אחד הכללים האמריקאיים החדשים המתוארים במכתב מחייב מתן "גילוי על ההשפעה של מועד מתן האשראי על איכות האשראי של תיק האשראי". >>>המשיכו לקרוא>>>

Cover Image

אופל מתקנת אחורה את מספרי 31.12.21, ומתחילה לציית למודל שלושת השלבים של ה-IFRS (בעקבות סקירה שלנו)

בסקירה ששלחתי לאופל בלאנס ב-29.3.22, הסברתי, בין השאר, וביחס, בין השאר, למידע הבא בטבלה הבאה בדוח המבוקר לשנת 2021, כי:

  • היתרה של 469,402 אלפי ש"ח בטבלה, שאופל מכנה אותה יתרה "ברוטו" של תיק האשראי, אינה יתרת ברוטו כהגדרתה ב-IFRS.
  • שהקבוצות א', ב', ו-ג' בטבלה, שאת טיבען קשה להבין, אינן מתקשרות עם כללי ה-IFRS.
  • שהדוח לשנת 2021 אינו מציית לדרישות הגילוי הבאות ב-IFRS:
    • פילוח יתרת הברוטו לפי שלושת השלבים ולפי קבוצות ריכוז סיכון אשראי (CLASSES)
    • פילוח יתרת ההפרשה לפי שלושת השלבים ולפי CLASSES.

קיראו את המדריך המקוצר לכללי ה-IFRS הנוגעים לתיקי אשראי של חברות אשראי חוץ בנקאי.

והנה, בדוחות רבעון שני 2022, אופל משתדרגת ומתחילה לציית לדרישות הגילוי סביב מודל שלושת השלבים של ה-IFRS (מאז 2018 !!!). היא גם מתקנת אחורה את הגילוי ליום 31.12.21, כלהלן:

ה-CLASSES שזיהתה אופל הן (1) הלוואות כנגד ממסרים דחויים ו-(2) משכנתאות. ביחס לקבוצות סיכון אשראי אלה, הגילוי הוא מלא מלא, בהתאם ל IFRS7. האבחנה בין הפרשה ספציפית להפרשה "כללית", כלומר על בסיס קבוצתי, אינה גילוי הנדרש ב-IFRS; זה גילוי וולונטרי.

שימו לב, כי יתרת הברוטו תוקנה כלפי מטה מ-469 מ' ל-453 מ' ש"י, בהתאם לטעות שזיהיתי בסקירה.

ושימו לב, כי קבוצה ב' בדיווח המקורי אינה קבוצה ב' בדיווח המתוקן, וכי קבוצה ג' בדיווח המקורי אינה קבוצה ג' בדיווח המתוקן. אפשר לראות זאת מהמספרים בשורת הפילוח של יתרת ההפרשה (גם קבוצה א' החדשה אינה קבוצה א' הישנה). בדיווח המתוקן א' ב' ו-ג' הן ה-STAGES המוגדרים ב-IFRS. בדיווח המקורי הן משהו אחר, שאינו ברור.

חבל, שאופל אינה מכנה את קבוצה א' כ-"שלב 1", את קבוצה ב' כ"שלב 2" ואת קבוצה ג' כ"שלב 3", כפי שמכנה אותן בול מסחר (סקירה כאן), לקוח אחר של BDO.

Cover Image

בול מסחר – בעקבות ביקורת שעלתה בסקירה מפברואר, שיעורי ההפרשה מסתדרים כעת בהתאם להגיון

בסקירה מפברואר אודות תשקיף בול מסחר ודוחות הביניים לשנת 2011 (כאן), הסברתי מדוע הטענה הבאה בתשקיף, המתייחסת לדוח המבוקר לשנת 2020, שגויה לוגית כלכלית:

"אשראי הלוואות בגין נכיונות ממסרים דחויים לא עולה על 12 חודשים. לכן, יתרות חוב אלה הכלולות בשלבים 1 ו-2 מקובצות לקבוצה אחת ולגביהם החברה מכירה בהפרשה כללית[.] שיעור ההפרשה הכללית הוא 0.59% מסך התיק … ההכרה כאמור מתבססת על נתוניה ההיסטוריים של החברה תוך הבאת כל מידע סביר וניתן לביסוס כולל מידע צופה פני עתיד".
>>>המשיכו לקרוא>>>