המשך אי ציות לדרישות הגילוי הבסיסיות ביותר של IFRS7: פילוח יתרת הברוטו ויתרת ההפרשה לשלושת שלבי ה-IFRS
כמוסבר בפרק 2 (סע' 1.1), IFRS7 בסעיף 35יג (35M) דורש מתן גילוי לפילוח יתרת הברוטו לשלושת שלבי ה-IFRS. סעיף 35ח ב-IFRS7, דורש בתורו מתן גילוי לפילוח כנ"ל של יתרת ההפרשה.
אחים נאוי, תבוא עליהם ברכה, נענו לדרישת גילוי בסיסית זו, הן בדוח שנת 2021 והן בדוח רבעון ראשון 2022:
לא כך פנינסולה. חלף ציות לדרישת הגילוי בסיסיות של IFRS 7 — פילוח יתרת הברוטו ופילוח יתרת ההפרשה לשלושת השלבים המוגדרים בסעיפים 35ח/35יג — פנינסולה ממשיכה באופן עקבי (ראו סקירת הדוחות שלה עובר ל-3Q21) ליישם מודל גילוי חליפי, הסובב סביב פרמטר "מומצא", "אשראי בגינו נעשתה הפרשה ספציפית", שאינו מוגדר ב-IFRS9 וגילויו אינו נדרש ב-IFRS7:
| לדעתי, פנינסולה עדיין אינה מצייתת לדרישות הגילוי של IFRS7 לפלח את יתרת הברוטו ואת יתרת ההפרשה לפי שלושת השלבים של ה-IFRS, המוגדרים בסעיפים 38יג ו-38ח של IFRS7. |
|---|
אי ציות ל"החלטת אכיפה חשבונאית 21-1" של רשות ניירות ערך, למשל בקשר עם פילוח יתרת ההפרשה לארבע קבוצות
בהחלטת אכיפה חשבונאית 21-1, שפרסמה בחודש מרץ 2021 (כאן), מתייחסת הרשות לניירות ערך לדרישות הגילוי של 35ח, ובין השאר היא מזכירה כי סעיף זה בתקן דורש מתן גילוי ל:
המונח "קבוצות של מכשירים פיננסים" לקוח מסעיף 6 ב-IFRS7. כפי שניתן לראות בכותרות בתמונה לעיל, פנינוסלה זיהתה ארבע קבוצות כאלה (קב' העמדת הלוואות ללא בטחונות מוחשיים | קב' ניכיון שיקים | קב' הלוואות מגובות נדלן/ציוד | קב' הלוואות ליהלומנים).
אבל, בניגוד לדרישה גילוי זו, פנינסולה אינה נותנת גילוי "ליתרת הפתיחה וליתרת הסגירה" של כל אחת מארבע הקבוצות שזיהתה מכיוון שהעמודה "אשראי לקוחות בגינם נעשתה הפרשה ספציפית" מערבבת אשראי מכל ארבע קבוצות המכשירים.
דוגמה לחברה הנותנת גילוי מלא לפילוח יתרת ההפרשה, הן לשלבים והן לקבוצות, בהתאם לדרישות הגילוי ב-IFRS, היא בול מסחר:
| לדעתי, פנינסולה אינה מצייתת לדרישת הגילוי בסעיף 35ח ב-IFRS 7 לפלח את יתרת ההפרשה לפי "קבוצות". |
|---|
פנינסולה אינה נותנת גילוי כמותי לחובות בפיגור בדוחות רבעוניים, על אף שחברות אחרות החלו לתת גילוי כנ"ל בעקבות החלטת האכיפה של הרשות
החלטת האכיפה של הרשות ממוקדת, בין השאר, בגילוי רבעוני אודות חשיפה לסיכון אשראי. כך למשל, הרשות כותבת בהחלטה כי באחד התשקיפים שבדקה, היא גילתה לתדהמתה כי, לא ייאמן,
אין פלא איפוא כי בעקבות ההחלטה החלו מספר חברות אח"ב תל אביביות לתת גילוי רבעוני סדיר לחובות בפיגור. כך למשל, מיכמן נתנה את הגילוי הבא בדוחות 3Q21:
מכיוון שיש מתאם בין שלושת שלבי ה-IFRS לבין עומק הפיגור (כך למשל, מרבית החברות לא מפריכות את חזקת IFRS9 כי חוב בפיגור של 30 יום הוא חוב שחלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי שלו), הנתונים בטבלה של מיכמן מפצים היטב את המשקיע הסביר על אי מתן גילוי לפילוח יתרת הברוטו ויתרת ההפרשה לפי שלבי ה-IFRS, כנדרש בסעיפים 35ח ו-35יג.
אפשר לכן לומר, כי לדעתי, פנינסולה התמקמה בתחתית חבית הגילוי נאות רבעוני: היא גם לא נותנת את הגילוי שנותנת נאוי לפי סעיפים 35ח/35יג וגם לא נותנת את הגילוי אודות חובות בפיגור שנותנות מיכמן, מלרו ואחרות.
| בניגוד למיכמן ומלרן וחברות אח"ב תל אביביות אחרות, פנינסולה אינה מפלחת את יתרת הברוטו ואת יתרת ההפרשה לפי עומק הפיגור בדוחות הרבעוניים שלה. |
|---|
ואפילו בדוח שנתי היא לא מפלחת את יתרת ההפרשה לפי עומק הפיגור (וכאמור גם לא לשלבי ה-IFRS)
בחלק 2 בפרק 3, הבאתי את התמונה הבאה מתוך חוברת של PWC שוויץ:
כמוסבר שם, עבור אנליסט המעוניין להעריך אם ההפרשה מספקת, כלומר להעריך את הסיכון לזינוק בהוצאה להפסדי אשראי, זקוק למידע על יחס כיסוי בשלב 1+2 בנפרד מיחס הכיסוי בשלב 3. זאת בגלל שיחס כיסוי נמוך בשלבים 1+2 (מרבית התיק) חוסך בהוצאה להפסדי אשראי בהווה, אך מגדיל את הסיכון לזינוק בהוצאה במקרה לתזוזה משמעותית של חובות אל שלב 3, שבו יחס הכיסוי גבוה.
כאמור, שילוב הוראות הגילוי בסעיפים 35ח/35יג מניב דרישת גילוי ליחס הכיסוי בכול שלב בנפרד — ראו תמונה 1 לעיל מדוחות נאוי. גילוי כמותי על חובות בפיגור מהסוג שנותנת מיכמן בתמונה לעיל, משרת את האנליסט באותו אופן ולכן מהווה תחליף טוב מאד לגילוי שנותנת נאוי מכוח הוראות IFRS7.
אבל לתת גילוי כמו של נאוי או כמו של מיכמן זה פשוט לא בכבוד של פנינסולה. היא חייבת לתת משהו מקורי, או להיות מקורית באי מתן גילוי. בביאור 6, היא מגיילת את יתרת הברוטו של החובות שבגינם חושבה הפרשה ספציפית, אבל לא מגלה מה יתרת ההפרשה בכל מדרגת פיגור:
מה זה משנה לאנליסט, אומרת פנינוסלה, כיצד מתחלקת יתרת ההפרשה הספציפי בין המדרגות? האם למשקיע סביר חשוב למשל לדעת אם מתוך הפרשה של 23,060 אלפי ש"ח, כ-23,050 מרוכזים במדרגת פיגור של מעל 365 יום? תסבירו לה.
תחתית החבית כבר אמרנו?
קשר רופף בין שינוי בהיקף החובות בפיגור עמוק לשינוי בפרמטר המומצא הספציפי
במהלך 2021 היקף תיק האשראי עלה בכ-50% והיקף התיק שנעשתה בגינו הפרשה ספציפית עלה רק בכ-22%. כזכור מסקירה קודמת, פנינסולה מצהירה כי הפרשה ספציפית נעשית רק בגין חובות שקיימת אינדיקציה להידרדרות בסיכון האשראי שלהם. על כן, העובדה כי שיעור הגידול בחובות אלה הסתכם בכ-22% בלבד לעומת גידול של כ-50% מלמדת על שיפור באיכות תיק האשראי.
אבל, ראו זה פלא: במהלך 2021, היקף החובות בפיגור מעל שנה עלה ביותר מפי 3 והיקף החובות בפיגור מעל 90 יום עלה פי 2.3.
במודל הגילוי של פנינסולה, שינוי ביתרת "אשראי לקוחות שבגינם נעשתה הפרשה ספציפית" אמור להיות ברומטר לשינוי בחשיפה לסיכוני אשראי. אבל, כאמור, הפרמטר הזה הוא פרמטר מומצא, משום ש-IFRS9 אינו מגדיר חובות יש למדוד הפרשה ספציפית בגינם, ו-IFRS7 אינו דורש מתן גילוי בקשר לחובות שההפרשה בגינם נמדדה ספציפית.
על כן, לדעתי, המספרים בטבלה האחרונה הם אינדיקציה לבעייה מבנית במודל הדיווח המומצא של פנינסולה.
שינויים סמנטיים לכאורה במלל הקשור לשלושת שלבי ה-IFRS חושפים בעיות במודל הדיווח המומצא
שינוי בהגדרת אירועי כשל אשראי חושפת אי ציות להוראות IFRS, לדעתי
בסקירה מתחילת פברואר (כאן, פרק 2.1), הרחבתי על כשל לוגי בהגדרה של פנינסולה לארועי כשל אשראי. אולי בעקבות זאת — לאחר 15 רבעונים שחיה בשלווה ובנחת עם ההגדרה המקורית שלה –הוסיפה פנינסולה מילה מאד משמעותית, שהיא לא אחרת מאשר המילה "משמעותית" להגדרת אירוע כשל בדוח 2021:
| דוח 2020 | דוח 2021 |
|---|---|
| אירועי הכשל הינם, בין היתר, פיגור של הלווה בהחזר החוב מעל 90 יום, כניסה להליך של פירוק או כינוס נכסים וכן כל אינדיקציה להידרדרות בסיכון האשראי של הלווה שנתגלתה. | אירועי הכשל הינם, בין היתר, פיגור של הלווה בהחזר החוב מעל 90 יום, כניסה להליך של פירוק או כינוס נכסים, הלווה לא החל להסדיר את פירעון החוב בהתאם להסכמות עם החברה וכן כל אינדיקציה אחרת המראה הידרדרות משמעותית בסיכון האשראי של הלווה. |
הכשל הלוגי נותר בעינו, כי "הידרדרות משמעותית בסיכון האשראי" פירושה גידול משמעותי בהסתברות להתרחשות אירוע כשל (סע' B5.5.36 בתקן 9). אבל גידול משמעותי בהסתברות להתרחשות אירוע אינו התרחשות אירוע.
לדעתי, לאור הוספת המילה "משמעותית" להגדרה, דוחות פנינסולה מפרים כעת לכאורה, גם באופן פורמלי ולא רק באופן מהותי, את ההוראה הבאה ב-IFRS 9:
| ישות לא יכולה להתאים את העיתוי של עלייה משמעותית בסיכון האשראי [] להגדרה הפנימית של ישות לכשל. | B5.5.21 An entity cannot align the timing of significant increases in credit risk to [] an entity’s internal definition of default. |
בדוח 2021 פנינסולה מפרה הוראה זו, לדעתי, משום שהיא מגדירה "הידרדרות משמעותית בסיכון האשראי" כארוע כשל. פנינסולה הפכה אם כך את מודל שלושת השלבים של IFRS למודל שני שלבים, שבו חוב יכול להימצא או במצב של "לא כשל" או במצב של "כן כשל". במודל הדיווח המומצא של פנינסולה אין תקופה שבה חוב נמצא בסיטואציה שבה סיכון האשראי שלו עלה משמעותית מאז שנוצר והוא עדיין אינו במצב כשל.
בכל מקרה, המשפט הבא מדוח 2020 נותר כפי שהוא בדוח 2021:
ולכן, נוכל לנסח את הקשר הבא בין חלוקת תיק האשראי לשלושת שלבי ה-IFRS לבין חלוקתו לפי שיטת ההפרשה שפנינסולה בחרה ליישם, ספציפית מול קבוצתית:
- על פי הגדרת כשל אשראי בדוח 2021, ליום 31.12.21, החובות תחת הכותרת "אשראי לקוחות בגינם נעשתה הפרשה ספציפית", הם חובות "שלב 3" וחובות "שלב 2". על כן, ליום 31.12.21, פנינסולה אינה נותנת גילוי נפרד ליתרת חובות ברוטו ב"שלב 3" ואינה נותנת גילוי נפרד ליתרת חובות ברוטו ב"שלב 2".
- על פי ההגדרה בדוח 2020, ליום 31.12.20, החובות תחת אותה הכותרת, "אשראי לקוחות בגינם נעשתה הפרשה ספציפית", הם חובות "שלב 3", חובות "שלב 2" וחלק מחובות "שלב 1" (ראו סקירת דוח 2020, כאן). על כן, ליום 31.12.20, פנינסולה אינה נותנת גילוי נפרד ליתרת חובות ברוטו ב"שלב 3", אינה נותנת גילוי נפרד ליתרת חובות ברוטו ב"שלב 2" ואינה נותנת גילוי נפרד ליתרת חובות ברוטו ב"שלב 1".
- כפועל יוצא, היתרה 63,624 ליום 31.12.21 אינה, ככל הנראה, ברת השוואה ליתרת 52,002 ליום 31.12.20.
יתכן שהמספרים שאני מראה בהמשך, בחלק זה (ת' 10), הם אינדיקציה שהשינוי הלכאורה סמנטי בהגדרת כשל אשראי משקף שינוי של ממש במדיניות הסיווג הדו-שלבי מבית מדרשה של פנינסולה.
לעניין, התוספת האחרת שהכניסה פנינסולה להגדרת אירועי כשל, קרי "הלווה לא החל להסדיר את פירעון החוב בהתאם להסכמות עם החברה", ראו בהמשך תחת הכותרת "מודיפיקציות".
פנינסולה מתחדשת במונח "חוב פגום", וגם זה חושף, לדעתי, אי ציות ל-IFRS
בסקירה מפברואר, התפלאתי שפנינוסלה, באף אחד משלושת הדוחות השנתיים שפרסמה מאז פרוץ IFRS 9, לא גילתה כיצד היא מזהה (אם בכלל) חובות פגומים. והנה, בדוח 2021, לראשונה, החברים בפנינסולה הואילו בטובם לתת את הגילוי האלמנטרי הזה המבוקש ב-IFRS 7. הוא מובא ב"ביאור 2 -עיקרי המדיניות החשבונאית:
אין שום פסול בלזהות חוב פגום כחוב בכשל. אבל, מכיוון שביאור 4 מגדיר חוב בעל "אינדיקציה המראה הידרדרות משמעותית בסיכון האשראי של הלווה" כחוב בכשל, כלומר כחוב פגום — אזי זיהוי חוב פגום כחוב בכשל רק מדגיש כי פנינסולה אינה מיישמת את מודל שלושת השלבים של ה-IFRS.
ניתן לומר אם כך כי במודל שני השלבים המומצא של פנינסולה, שני השלבים הם: לא פגום | כן פגום.
אבל, "חובות פגומים" במובן המומצא של פנינסולה, בדוח שנת 2021, אינם "חובות פגומים" במובן IFRS 9. כי בדוח 2021 של פנינסולה, "חובות פגומים" הם גם חובות פגומים עקב סיכון אשראי במובן IFRS 9 ("שלב 3") וגם חובות שחלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי שלהם במובן IFRS 9 ("שלב 2").
פנינסולה חפרה לעצמה בור שאינו מאפשר ניסוח מדינות הכרה בהכנסות ריבית שתהא עקבית עם הוראות IFRS 9 (לדעתי)
. . . . . . . . .
. . . . . . . . .
. . . . . . . . .
המצאת המונח "אירועי כשל אחרים" חושפת אף היא אי ציות ל-IFRS
בדוח שנת 2021, הכניסה פנינסולה מספר שינויים במלל ובמידע הנוסף סביב טבלת הפילוח ב"ביאור 6 – אשראי ללקוחות".
הנה הסביבה המחודשת של טבלת הפילוח ליום 31.12.2020, כפי שהיא מופיעה בדוח שנת 2021:
בהשוואה לסביבה בדוח 2020 (ובדוחות 2019|2018), יש כאן שלושה שינויים.
שינוי ראשון
. . . . . . . . .
. . . . . . . . .
. . . . . . . . .
שינוי שני
. . . . . . . . .
. . . . . . . . .
. . . . . . . . .
שינוי שלישי
השינוי השלישי הוא תוספת הטקסט המסומן ב-**:
ראשית נשים לב, כי במשפט הזה מצהירה פנינסולה חד משמעית על הזהות הבאה:
| יתרת האשראי שבגינו נעשתה הפרשה ספציפית ≡ יתרת אשראי באירוע כשל |
|---|
כאמור, הזהות הזו לא קיימת, ואף לא מומולצת, אפילו לא במשתמע, ב-IFRS.
פנינסולה מכניסה כאן, בשינוי השלישי, מונח חדש, אירועי כשל אחרים", שאינו קיים בדוח 2020.
לי נראה כי המונח הזה — חובות בכשל אשראי שאינם בפיגור של מעל 90 יום — הוא תגובה לתמיהה שהעליתי בסקירה בפברואר אודות קבוצת חובות שיתרתה 17M ש"ח ביום 31.12.20, שפנינסולה מחשיבה לחובות בכשל אשראי על אף שכלל לא היו בפיגור באותו יום.
האם במהלך 2021 פנינסולה שינתה בפועל את אופן זיהוי חובות "שבגינם יש לחשב הפרשה ספציפית", כלומר את אופן זיהוי חובות פגומים?
. . . . . . . . .
. . . . . . . . .
. . . . . . . . .
די ברור שזה היה המצב ליום 31.12.2020 בדוח 2020. כפי שהראיתי בסקירה מפברואר (סמוך ל-ת3 ול-ת23), מתוך כ-52 מ' ש"ח חובות שבגינם פנינסולה חישבה הפרשה ספציפית, כ-17 מי ש"ח חובות כלל לא היה בפיגור. בסקירה ההיא תהיתי:
- איך זה מתיישב עם ההצהרה של פנינסולה כי היא מחשבת הפרשה ספציפית על חובות בכשל אשראי. לא הגיוני שפנינסולה מזהה חובות בכשל — בהיקף של 17 מיליון ש"ח לפני שהם נכנסים לפיגור כלשהו.
- מהיכן יש לפנינסולה מספיק "מידע סביר וניתן לביסוס [ספציפי] הניתן להשגה ללא עלות או מאמץ מופרזים", הנדרש לאמידה מהימנה של הפרשה ספציפית, ביחס לחוב שעדיין אינו בפיגור, או בפיגור של פחות מ-30 יום?
אולי בגלל התהיות הללו, הנתונים ל-31.12.2021 הרבה יותר סבירים:
מה טיבם של ה-17M שלא היו בפיגור 31.12.20, אבל היו בכשל? אפס גילוי באשר לטיבם.
כיצד יתכן שמרבית החובות בכשל ביום 31.12.20 (51%) נמצאים בפיגור נמוך מ-90 יום? אפס דיון בטיבם "של אירועי כשל אחרים" שהביאו לסיטואציה מעוררת תמיהה זו ביום 31.12.20.
מדוע תבנית הנתונים השתנתה דרמטית ביום 31.12.21 בהשוואה ל-31.12.20? תשובה אפשרית היא כי השינוי בהגדרת אירוע כשל בדוח 2021 — קרי הוספת המילה "משמעותית". כלומר, ב-31.12.20 גם גידול באפסיולון להסתברות להתרחשות כשל היה מעביר את החוב לקטגוריית "כשלים אחרים". ב-31.12.21 נדרש גידול "משמעותי" בהסתברות.
האם השינוי בהגדרת כשל אשראי מהווה הודאה שההגדרה הקודמת, ששימשה את פנינסולה בשנים 2018-2020, הייתה שגויה? אם כן, בל נשכח כי גם ההגדרה החדשה שגויה, כמוסבר לעיל.
שינויים ותוספות בקשר עם ה"תרוצים" לאי גילוי יתרת חובות "שלב 2" מחדדים את פרשנותה השגויה, לדעתי, של פנינסולה ל-IFRS 7
בסקירה מפברואר הצבעתי על מה שנראה כתירוצים שמביאה פנינסולה בדוחות 2018-2020 לאי מתן גילוי ליתרת חובות "שלב 2" שאין להם חלויות לא שוטפות:
- תירוץ אחד (ראו פרק 2.3.1 בסקירה) משמתע מהנוסח "מאחר ורוב הנכסים הפיננסיים של הקבוצה הינם אשראי ללקוחות שמועד הפירעון הינו במהלך 12 החודשים הקרובים העריכה הקבוצה את הפסדי האשראי הצפויים משוקללים בהסתברות שיתרחשו ב-12 החודשים הקרובים…"
- תירוץ אחר (ראו פרק 2.3.3 בסקירה) משתמע מהנוסח "לגבי נכסים פיננסים שאינם שוטפים – הקבוצה בוחנת בכל תאריך דוח על המצב הכספי האם חלה עליה משמעותית בסיכון האשראי של הנכס הפיננסי ממועד ההכרה בו לראשונה". כלומר, משתמע ממנו כי פנינסולה לא טורחת לזהות חובות שלב 2 בקרב נכסים שוטפים, מכיוון שלזיהוי כנ"ל אין השפעה במישור המדידה.
בסקירה הבאתי מספר אינדיקציות לכך שפנינסולה כלל לא טורחת לזהות חובות SICR, אפילו לא בקרב החובות הלא שוטפים. אחת מהן היא כי היא לא נתנה גילוי פוזיטיבי ליתרת SICR בקרב הרכיב הלא שוטף של תיק האשראי בדוח 2020, בדוח 2019 ובדוח 2018, וזאת על אף שבדוח 1Q18 כתבה פוזיטיבית שהיתרה ליום 1.1.2018 הייתה אפס. עוד הראיתי, כי מיום 1.1.2018 עד 31.12.2020, שיעור החובות המסווגים כלא שוטפים זינק מ-1.3% ל-14.4%, כל שאולי נס ליחו של התרוץ "מאחר ורוב".
אז בדוח 2021 השתנו/נוספו כמה דברים בקשר עם אותם תרוצים.
השינוי הראשון הינו בקשר עם היעדר הצהרות פוזיטיביות על יתרות חובות SICR בדוחות שנתיים קודמים. בעניין, הוסיפה פנינסולה בדוח 2021 את המשפט הבא מתחת לדוח התנועה בהפרשה (ביאור 6) המראה תנועה במהלך 2020, 2019 ו-2018:
כפל הלשון "לא זוהו לקוחות בגינן זוהה" הינו במקור. אם נתעלם מהלשון הפסיבית הכפולה — המאפשרת לפרשן את ההצהרה כ"לא זוהו ולא זוהה כי לא ניסינו לזהות" — יש לפנינו הצהרה חזקה. לא רק שלא זוהו חובות SICR בימים 31.12.21, 31.12.20 ו-31.12.19 בקרב קבוצה ג' וקבוצה ד', אלא לא זוהו בשום יום במהלך השנים 2020, 2019 ו-2018.
קבוצה ג' היא "אשראי ללקוחות מגובה בביטחונות קשיחים. בטחונות מסוג זה קיימים בעיקר בנכסים הפיננסיים שמועד פירעונם הינו מעל 12 חודשים. קבוצה ד' היא אשראי ליהלומנים. לגבי שתי קבוצות אלה, ורק אלה, כותבת פנינסולה: "אשראי ללקוחות לזמן ארוך מאפיין בעיקר לקוחות בקבוצות ג' ו-ד'".
השינוי השני הינו בקשר עם הטענה שנס ליחו של התרוץ "מאחר ורוב", לאור הזינוק בהיקף החובות הלא שוטפים מאז ניסוחו לפני כארבע שנים. בדוח 2021 פנינסולה מסיטה את התרוץ מהתיק בכללותו אל קבוצה א' וקבוצה ב' (בעיקר נכיון צ'קים וקצת הלוואות ללא בטחונות קשיחים):
| דוח 2020 | דוח 2021 |
| מאחר ורוב הנכסים הפיננסיים של הקבוצה הינם אשראי ללקוחות שמועד הפירעון הינו במהלך 12 החודשים הקרובים העריכה הקבוצה את הפסדי האשראי הצפויים משוקללים בהסתברות שיתרחשו ב-12 החודשים הקרובים בהתבסס הן על ניסיון העבר והן על צפי לגבי ההסתברות להתרחשות אירועים עתידיים | מאחר ורוב הנכסים הפיננסיים של לקוחות מקבוצות א' ו-ב' הינם אשראי ללקוחות שמועד פירעונו הינו במהלך 12 החודשים הקרובים, העריכה הקבוצה את הפסדי האשראי הצפויים משוקללים בהסתברות שיתרחשו ב-12 החודשים הקרובים בהתבסס הן על ניסיון העבר והן על צפי לגבי ההסתברות להתרחשות אירועים עתידיים. |
השינוי השלישי, הנגזר משני השינויים הראשונים, הוא השמטת התרוץ מדוחות קודמים המתחיל ב""לגבי נכסים פיננסים שאינם שוטפים". התרוץ הזה מתייתר בדוח 2021, משום שפנינסולה מספרת בו כי מצד אחד היא מנסה לזהות חובות SICR בקבוצות ג' וד' ששם נמצאים "נכסים פיננסים שאינם שוטפים", ומצד שני היא לא מנסה זאת בקבוצות א' ו-ב' "מאחר ורוב הנכסים הפיננסיים של לקוחות מקבוצות א' ו-ב' הינם אשראי ללקוחות שמועד פירעונו הינו במהלך 12 החודשים הקרובים".
הפרשנות השגויה, לדעתי, של פנינסולה ל-IFRS 7 נחשפת, לדעתי, במלוא הדרה
כאמור, פנינסולה מצהירה, כי "במהלך [2019-2021] לא זוהו לקוחות בגינן זוהה כי חלה הדרדרות משמעותית באיכות האשראי בלקוחות מקבוצה ג' וקבוצה ד'".
כלומר, כל הגידול בחובות בכשל הנמצאים בפיגור של 90 יום ומעלה — מיתרה של 25 מ' ש"ח בתחילת 2021 ליתר של כ-59 מ' ש"ח בסופה — מקורו בקבוצות א' ו-ב', שבהן רוב החובות "הינם אשראי ללקוחות שמועד פירעונו הינו במהלך 12 החודשים הקרובים".
מכיוון שנדיר שחוב מנתר ישירות "משלב 1" של ה-IFRS אל "שלב 3" של ה-IFRS, מתוך ההצהרות הללו של פנינסולה עולה פרשנותה להוראות הגילוי של IFRS 7 (סע' 35M): אנחנו לא צריכים לגלות למשקיעים אודות גידול משמעותי בסיכון האשראי של חוב אם הוא חוב "שמועד פירעונו הינו במהלך 12 החודשים הקרובים".
כך לדוגמה, אם יש לנו ב-30.9.21 גידול מהותי מאד בהיקף החובות "שמועד פירעונם הינו במהלך 12 החודשים הקרובים" הנמצאים בפיגור של בין 60 יום ל-85 יום, וברור לנו שאלה חובות "שלב 2" של IFRS אנחנו לא צריכים לגלות את הנ"ל למשקיעים, כי לדעתנו סעיף 35M מורה לגלות יתרה כנ"ל רק אם מדובר בחובות "שמועד פירעונם הינו מעל 12 חודשים".
זוהי פרשנות שאינה מתקבלת על הדעת — ראו דיון כאן בפרק 2.