
שינויים בדוחות הכספיים של אחים נאוי חושפים אינקומפטנטיות חשבונאית ברשות ניירות ערך
שימו לב לכוכבית בטבלה הבאה מביאור 4 בדוח אחים נאוי לרבעון ראשון 2021, שפורסם ביום 27.5.21:

הכוכבית מתקנת את יתרת החובות הפגומים ליום 31.12.20, כפי שהיא דווחה במקור בביאור 19 לדוחות הכספיים המבוקרים לשנת 2020, שפורסמו ב-11.3.21:

ביום 27.5.21, נאוי הודיעה, אם כך, כי בדוח שנת 2020, שאותו פרסמה חודשיים וחצי קודם לכן, יתרת הפגומים ליום 31.12.20 נופחה בכ-43%. כשיעור מיתרת הברוטו המופיעה בתמונות לעיל (זה לא "ברוטו" כהגדרתו ב-IFRS), נאוי הודיעה כי השיעור אינו 7.3% כי שדווח במקור ביחס ל-31.12.20,, אלא 5.2%.
באותו דוח רבעון ראשון 2021, שבו דיווחה נאוי על תיקון השיעור האמור ליום 31.12.20, מ-7.3% ל-5.1%, היא גם דיווחה כי הוא המשיך לצנוח ל-3.5% ביום 31.3.21 (ראו תמונה ראשונה לעיל).
בתגובה לפרסום הדוחות שהכילו את החדשות החיוביות על הפחתה רטרואקטיבית של יתרת הפגומים, זינקה המניה ב-4.23% ביום פרסום הדוחות וב-3% נוספים ביום המסחר העוקב.
בסקירה מפברואר 2022 (תקציר כאן), ציינתי ונימקתי כי לדעתי השינויים והתוספות בדוח 1Q21 -- בהשוואה לדוח 2020 -- מצביעים על בדיקה שערך סגל רשות ניירות ערך לדוחות הכספיים לשנת 2020.
מספר ימים לפני שנאוי פרסמה את דוח שנת 2020, רשות ניירות ערך פרסמה את "החלטת אכיפה חשבונאית 21-1", הממוקדת, בין השאר, בדרישות הגילוי הכמותיות ב-IFRS7.
כך שבבואם לבדוק (ככל שהייתה בדיקה, כאמור) את דוחות 2020, אנשי הרשות כבר היו מצוידים בהחלטת האכיפה הזו. במידה ולא נערכה בדיקה לדוח 2020, אנשי הרשות לבטח עברו על דוחות רבעון ראשון לאור התיקון הרטרואקטיבי של יתרת הפגומים.
כך או כך, באותה החלטת אכיפה מ-9 במרץ 2021, הרשות מתייחסת נקודתית לסעיף 35ח ב-IFRS7, הדורש, בין השאר, מתן גילוי ליתרת ההפרשה להפסדי אשראי המתייחסת לחובות הפגומים.
על אף זאת, נאוי לא גילתה בדוח רבעון ראשון 2021 איזה חלק מיתרת ההפרשה מיוחס לחובות הפגומים. כך למשל, בתמונה לעיל (הראשונה) רואים כי סך ההפרשה ליום 31.12.2020 היא 56,426 אלפי ש"ח. נאוי, על אף בדיקת ו/או חוזר הרשות לא גילתה, לגבי אף אחד משלושת הימים בתמונה, את חלק ההפרשה המיוחס לחובות פגומים.
היא לא גילתה כנ"ל גם בדוח רבעון שני ושלישי לשנת 2021. רק בעקבות הסקירה שלנו מפברואר 2022 (המלצה מס' 5 בסיכום הייתה לציית לסעיף 35ח ב-IFRS7), החלה נאוי לתת את הגילוי הנ"ל (בדוח 2021 ובדוח 1Q22). הנה הוא במספרי ההשוואה ליום 31.12.20 בדוח שנת 2021:

אחת מהשתיים: או שהחלטת האכיפה מנוסחת באופן לקוי שאינו משקף את דרישות הגילוי בסעיף 35ח של IFRS7 או שאנשי הרשות שערכו בדיקות לדוחות נאוי לא היו בקיאים בהחלטת האכיפה ובהוראות IFRS7.