חפירה חוץ בנקאית

1 - מחיקת מוניטין

בספטמבר טענתי כאן כי מלרן שכחה להכיר ברבעון רביעי 2021 בהוצאה של כ-7.4 מיליון ש"ח, בקשר עם רכישת פעילות למתן הלוואות לרכישת רכב בארה"ב בנובמבר 2021.

מבחינה כמותית, הוצאה זו מהותית ביחס לתוצאות הרבעון הרביעי, והכלל החשבונאי המורה על רישומה ברור לחלוטין ולא ניתן לפרשנות,

יחד עם זאת, כפי שהסברתי שם, מדובר בהוצאה שלא רק שאינה תזרימית היא גם אינה כלכלית. בהתאם, חברות מעבר לים נוהגות לנטרל, ובצדק, הוצאה מסוג זה בדיווחי הנונ-גאאפ שלהן.

אבל מלרן, במקום להכיר בהוצאה של 7.4 מיליון ש"ח ברבעון רביעי 2021, כנדרש ב-IFRS, ולהציע למשקיעים לנטרלה מהרווח, הגדילה את הנכס מוניטין, כך שלכאורה במאזן 31.12.21 המוניטין נופח ב-7.4 מיליון ש"ח.

בדוחות הרבעון השלישי 2022, שפרסמה בנובמבר, מחקה מלרן סך של כ-24 מיליון ש"ח מיתרת המוניטין שהוכר בקשר עם עם רכישת הפעילות בארה"ב. זאת, מבלי להודות בטעות האמורה בדוחות הרבעון הרביעי 2021 שניפחה את יתרת המוניטין גם ברבעון הראשון והשני לשנת 2022.

לי נראה כי מחיקת המוניטין בסך של כ-24 מיליון ש"ח כוללת בתוכה את ה-7.4 מיליון ש"ח שנוספו בטעות למוניטין ברבעון הרביעי 2021. כלומר, בתכלס, מלרן רשמה בדוחות הרבעון השלישי 2022 את ההוצאה שהיא שכחה לרשום ברבעון רביעי 2021.

2 - גילוי חדש אודות רכבים מעוקלים

בפוסט אחר בספטמבר, התלוננתי כי מלרן אינה נותנת גילוי אודות רכבים מעוקלים.

והנה, בדוחות הרבעון השלישי 2022, מלרן נותנת לראשונה גילוי כמותי להלוואות שהרכבים ששועבדו להבטחת פירעונן עוקלו וטרם מומשו.

כך, בגילוי הבא (שלא קיים בדוחות כספיים קודמים), מלרן מפרידה בין הלוואות שהרכבים המשועבדים בגינן עוקלו (וטרם מומשו) לבין כל שאר ההלוואות, הנחשבות למתפקדות, שאותן מכנה מלרן "אשראי ללקוחות קצה":

בדוח המבוקר לשנת 2021, היתרה הכוללת ליום 31.12.21, 119,335 אלפי ש"ח, לא פולחה לארבעת הרכיבים שבתמונה.

שימו לב להערת השוליים הראשונה, המתארת יתרה של 10.4 מיליון ש"ח ביום 30.9.22 (5.9 מיליון ש"ח ביום 31.12.21):

כזכור, את ההלוואות בתיק האשראי בארה"ב רוכשת מלרן מדילרים שהעניקו אותן לצרכנים רוכשי הרכבים ("לקוחות קצה", בלשונה של מלרן). לדעתי, זוהי הפעם הראשונה שמלרן מגלה כי בחלק מעסקות הרכישה הנ"ל, הדילר מתחייב, לתקופה מסוימת, לרכוש חזרה את הרכב המעוקל, כנראה בתמורה ליתרה הלא מסולקת של ההלוואה. גילוי לעובדה זו לא ניתן לדעתי בדוח המבוקר לשנת 2021, וגם לא בדוחות הרבעון השני והשלישי של 2022.

בפתח דוח הרבעון השלישי מציינת מלרן, כי "במחצית הראשונה של שנת 2022 [חלה] ירידה במחירי המכוניות המשומשות בארה"ב בשיעור של כ-7% וירידה נוספת של 7% ברבעון השלישי", אבל רק "החל מחודש נובמבר 2022… [היא פעולת ל-] האצת תהליך מכירת כלי רכב הנמצאים במלאי וגביית יתרות חובה מדילרים בגין אשראי בכשל."

3 - שידרוג הגילוי אודות עומק הפיגור ותיקון נתוני 31.12.21

באותו פוסט בספטמבר, קיטרתי גם כי כדי לבחון את נתוני עומק הפיגור של הלוואות במגזר הרכב ביום 30 ביוני 2022, 31 במרץ 2022 ו-31 בדצמבר 2021, קורא הדוחות נאלץ לטרוח ולהחסיר את נתוני הפיגור המובאים בדוח הסולו, הכולל רק את הפעילות בישראל, מנתוני הפיגור המוצגים בדוח המאוחד.

והנה, בדוחות הרבעון השלישי 2022, מלרן מציגה לראשונה את נתוני עומק הפיגור של הלוואות במגזר הרכב בארה"ב בגוף הדוחות הכספיים המאוחדים.

מלרן גם שינתה את תבנית הגילוי לנתוני עומק הפיגור שונתה כדי לשקף את המידע החדש אודות רכבים מעוקלים. בניגוד לדוחות קודמים, שבהם "גיילה" את כלל תיק האשראי, קרי גם הלוואות שבגינן עוקל הרכב וטרם מומש, בדוח הרבעון השלישי מלרן מציגה נתוני פיגור רק עבור "אשראי ללקוחות קצה".

זהו שינוי ראוי, כי (א) חוב של דילר בקשר עם רכישת רכב שעוקל הוא חוב מסחרי רגיל, שכנראה עומד לפירעון מיידי (ב) הנכס "כלי רכב שעוקלו ומוחזקים למימוש" אינו יתרת אשראי, אלא מלאי הממתין למימושו (חברות דומות מעבר לים מסווגות "כלי רכב שעוקלו ומוחזקים למימוש" כמלאי). הנה נתוני עומק הפיגור של "לקוחות קצה", כפי שהם מוצגים בדוח הרבעון השלישי (את השורה הממורקרת הוסיף עבדכם הנאמן):

אלא שהשינוי הראוי הזה חושף כי דוחות קודמים (לרבות הדוח המבוקר לשנת 2021) הציגו בחסר את שיעור ההלוואות בפיגור של מעל 30 יום ב-31 בדצמבר 2021:

כלומר, במקור דיווחה מלרן כי מתוך תיק האשראי ברוטו בסך של כ-119.3 מיליון ש"ח ביום 31.12.21, כ-100.3 מיליון ש"ח הן בסטטוס "שוטף", כלומר לא בפיגור או בפיגור נמוך מ-30 יום. כעת היא מתקנת ואומרת כי רק 96.1 מיליון ש"ח היו בסטטוס שוטף ב-31.12.12.

כיצד יתכן מצב שבו מעקלים רכבים המגבים הלוואות בסטטוס "שוטפות", ועוד בהיקף של כ-4.2 מיליון ש"ח? זה לא יתכן, ולכן מדובר ככל הנראה באיזושהי בעייה בהצגת הנתונים בדוח שנת 2021.

מלרן לא מסבירה את פשר הבעיה הזו. היא פשוט מתעלמת ממנה. הספקולציה שלי היא כי ה-4.2 מיליון ש"ח הללו משוייכים ל"אשראי בכשל – התחייבות רכש חוזרת מדילרים", ועומק הפיגור שלהם חושב ביחס לחוב של הדילר שנוצר במועד העיקול. קורא דוחות 2021, שמטבע הדברים מניח שעומק הפיגור מחושב ביחס למועד העמדת ההלוואה ל"לקוח הקצה", ראה לפניו תמונת פיגור יפה יותר מהאמיתית.

4 - נתוני ההפרשה ליום 30.9.22 אינם מסתדרים עם IFRS

כפי שניתן לראות בתמונה לעיל, מלרן מציגה שיעור הפרשה אחיד של 12.2% עבור כל אחד מארבעת מדרגות עומק הפיגור של "לקוחות הקצה".

בעליל, שיעור הפרשה אחיד לא מסתדר עם ה-IFRS. ראשית, מכיוון שמלרן אינה מפריכה את חזקת ה-IFRS כי הלוואה בפיגור של 30 יום ויותר היא הלוואה שחלה בה עלייה משמעותית בסיכון לכשל אשראי מאז שנרכשה או הועמדה, ההפרשה בגין הלוואות בפיגור מעל 30 יום חייבת לשקף הפסדים מאירועי כשל אפשריים לאורך כל אורך חיי ההלוואה – עד חמש שנים בהלוואות הרכב של מלרן בארה"ב. לעומת זאת, הפרשה על "הלוואות שוטפות" חייבת לשקף הפסדי אשראי מאירועי כשל אפשריים ב-12 החודשים הקרובים בלבד.

לשם השוואה, שיעורי ההפרשה ליום 30.9.22 אצל Axis Auto Finance, הפועלת במודל עסקי דומה בקנדה, הם 4.9% עבור הלוואות שלא חלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי שלהן ו-41.7% עבור הלוואות שחלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי שלהן והן אינן פגומות עדיין.

שנית, מכיוון ששיעורי הפרשה מבוססים על ניסיון העבר, שיעורי הפרשה זהים לכל מדרגות הפיגור סותרים הגיון פשוט, גם כאשר המדידה בכל המדרגות נעשית עבור אותו אופק של כשלי אשראי אפשריים. למשל, נניח שניסיון העבר מראה כי הסיכוי שחוב בפיגור של 30 יום יימחק בסופו של יום הוא 8%. מכיוון, שחלק מחובות בפיגור של 30 יום ייפרעו לפני שיגיעו לפיגור של 60 יום, הסיכוי שחוב בפיגור של 60 יום יימחק בסופו של יום חייב להיות גבוה מ-8%.

גם אם שיעור הפרשה של 12.2% ביחס לכל תיק "אשראי לקוחות קצה" הינו אומדן סביר, הקצאת יתרת ההפרשה בין מדרגות הפיגור הינה בלתי סבירה בעליל.

5 - מידע כמותי מרבעונים קודמים שמלרן מתבקשת להשלים

מלרן עדיין לא מגלה את המדיניות החשבונאית שלה לגבי הלוואות שהרכב המשועבד להן עוקל (ואין דילר שמחויב לרכוש חזרה את הרכב).

לאחר שהצצתי בטבלת התנועה בהפרשה המוצגת בבאור 4, אני חושב שאני מבין את המדיניות. אסביר מה אני מבין באמצעות דוגמה, וזכרו כי מדובר בהלוואות עם רקורס לצרכן הלווה.

הניחו שרכב מעוקל כאשר יתרת ההלוואה היא 100 דולר ושווי מימוש צפוי של הרכב ביום עיקולו הוא 65 דולר. במועד העיקול, הנכסים בגין הלוואה זו בספרי מלרן הם שניים: "רכב" בשווי מימוש נטו, 65 דולר, וחוב צרכן ("לקוח קצה") בסכום של 35 דולר. ביום העיקול מלרן תעריך כמה מתוך ה-35 דולר היא צפויה לגבות, ובהתאם תעדכן את ההפרשה או תמחק חלק מיתרת ה-$35 (או את כולה).

לאחר העיקול, מלרן ממשיכה להציג את שווי מימוש הרכב כחלק מתיק האשראי, על אף שהוא מלאי (AXIS מציגה רכבים מעוקלים כמלאי). בכל תאריך מאזן, מלרן מעדכנת את שווי המימוש של הרכב ואת יתרת ההפרשה בגין חוב "לקוח הקצה" (שינוי בהפרשה או מחיקה). שני העדכונים נעשים כנגד הוצאה להפסדי אשראי. לגבי יתרת החוב, נראה לי שקיימת מדיניות של מחיקתו לאחר כ-180 יום פיגור, וזאת משום, כפי שהסברתי בפוסט מספטמבר, מלרן הציגה בדוח הרכעון השני אפס הפרשה על חובות בפיגור של 181 יום ויותר.

בטבלת התנועה בהפרשה, המוצגת בביאור 4, ניתן לראות את חלוקת סך יתרת ההפרשה המוצגת בתמונה לעיל (21,497 אלפי ש"ח ביום 30.9.21 ו-7,359 אלפי ש"ח ביום 31.12.21) בין הלוואות מתפקדות (המכונות "לקוחותת קצה" בביאור 4) לבין הלוואות שהרכב המשועבד בגינן עוקל:

היתרה נטו של "אשראי בכשל – כלי רכב שעוקלו ומוחזקים למימוש" ב-30.9.22, אם כך, היא 16 מיליון ש"ח. האם מעניין אתכם לדעת כמה מתוכה מייצגת שווי מימוש (או שווי הוגן) של רכבים במלאי וכמה מתוכה מייצגת חוב צרכנים הנובע מהפרש בין יתרת ההלוואה הלא מסולקת ושווי השיעבוד? בוודאי שמעניין, כי ההלוואות הן אמנם עם ריקרוס ללקוח הקצה, אבל יש לשער כי סיכון אי הגבייה גבוה מאד. ניראה לי כי סעיף 35יא ב-IFRS7 דורש את גילוי המידע הנ"ל (חוב בכשל אשראי הוא בהכרח חוב פגום):

מלרן צריכה לתת את הגילוי הזה. היא גם צריכה להשלים מידע כמותי ביחס ליום ה-30 ביוני וה-31 במרץ. כך למשל, במהלך 2022 זינקה היתרה נטו של "אשראי בכשל – כלי רכב שעוקלו ומוחזקים למימוש" מ-8.6 מיליון ש"ח בתחילת השנה לכ-16 מיליון ש"ח בסוף הרבעון השלישי, כלומר בכ-86%. זאת בשעה שיתרת ההלוואות המתפקדות, ברוטו, גדלה ב-44% בלבד.

אז מה הייתה יתרת "אשראי בכשל – כלי רכב שעוקלו ומוחזקים למימוש" במאזן סוף רבעון ראשון 2022 ובמאזן סוף רבעון שני 2022? מלרן לא מגלה.

כדי לאפשר למשקיעים לערוך ניתוח מלא של מגמות באיכות האשראי. מלרן חייבת לתת גילוי כמותי לתיק האשראי בימים 30 ביוני ו-31 במרץ בדיוק באותה מתכונת חדשה שבה החלה לתת גילוי בדוח הרבעון השלישי, קרי מתן גילוי לפיצול יתרת הברוטו (ויתרת ההפרשה) בין "הלוואות קצה" מתפקדות לבין הלוואות שבגינן בוצע עיקול, ומתן מידע אודות עומק הפיגור של הלוואות מתפקדות (שאינו מתערבב עם הלוואות שבגינן בוצע עיקול).

בנוסף, לא ראוי לטאטא מתחת לשטיח את התיקון שערכה מלרן לנתוני הפיגור ליום 31.12.21. ציבור המשקיעים זכאי לקבל הסבר מדוע שיעור חובות בפיגור מעל 30 יום עמד בדיווח המקורי על כ-16% בהשוואה לכ-19.5% לאחר התיקון.

6 - מבט חטוף על יחסים פיננסים

במצגת המלווה את דוחות הרבעון השלישי (שקף 19), מציגה מלרן נתונים היסטוריים של "שיעור ההוצאה להפסדי אשראי", אבל רק במגזר ישראל. בהשוואה לתקופות קודמות, השיעור הזה גדל בתשעת החודשים הראשונים של 2022 לקצת יותר מ-1%, והשקף מסביר כי:

יש בהסבר טעות לוגית קטנה: "גידול בתיק האשראי" אינו יכול להסביר גידול ב"שיעור ההוצאה להפסדי אשראי", כי המכנה ביחס הזה הוא היתרה הממוצעת של תיק האשראי בתקופה שאליה מתייחסת ההוצאה שבמונה.

מכיוון שבתקופה המקבילה אשתקד (תשעת החודשים הראשונים של 2021), מגזר הרכב בארה"ב לא היה קיים, מלרן פטורה מניתוח נתונים תוצאתיים במגזר זה. אבל היא מסבירה כי הסיבות להפסדי אשראי גבוהים יחסית הוא "המצב המאקרו-כלכלי בשוק האמריקאי, ובכלל זה אינפלציה וסביבת ריבית עולה במקביל לירידה במחירי המכוניות המשומשות ".

אז להשלמת המצגת שקיפחה את המגזר האמריקאי, הנה נתוני שיעור ההוצאה להפסדי אשראי, מתוך ממוצע תיק הלוואות ברוטו, במגזר זה, כשלצידם נתונים נוספים העשויים להסביר את הקפיצה הנחשונית בשיעור זה ברבעון השלישי ל-30% (!!!):

היקף המחיקות ברבעון שלישי (כ-3.3. מיליון ש"ח) היה אמנם למעלה מכפול מזה שברבעון השני, אבל הסיבה העיקרית לזינוק בשיעור ההוצאה לכ-30% ברבעון השלישי הוא הזינוק בשיעור ההפרשה מ-6.2% בסוף יוני ל-12% בסוף ספטמבר.

במילותיה של מלרן, במסגרת ההסבר לגידול בהוצאה במגזר ישראל, ניתן לומר כי מלרן הגדילה את "ההפרשה הכללית" במגזר הרכב בשים לב לתנאי המאקרו הקשים, מהלך שמקטין את הסיכון שמחיקות (ו"הפרשות ספציפיות") בעתיד הקרוב יפגעו ברווחים.

אבל ללב מתגנבת תחושה כי חלק מהכפלת שיעור ההפרשה ברבעון השלישי (ספטמבר לעומת יוני) נובע מהפרשת חסר ברבעון השני. זאת מכיוון שבין דצמבר 2021 ליוני 2022 שמרה מלרן על שיעור הפרשה בטווח המצומצם של 6%-6.2%, על אף שבמהלך הרבעון השני (1) חלה כבר עלייה משמעותית בשיעור החובות בפיגור מעל 30 יום; (2) שיעורי הריבית עלה והאינפלציה השתוללה; ו-(3) לפי דברי מלרן עצמה, כבר במחצית הראשונה של שנת 2022 "נרשמה ירידה במחירי המכוניות המשומשות בארה"ב בשיעור של כ-7%".